|
עוד יום עבר והנה הגיע עוד לילה
סרטים טלויזה אינטרנט חברים אוכל עד גועל שתיה ועשן
שוכב במיטה - אני לא עייף - איך אפשר ? לילה אחרון...
נורא משעמם ולא מרגיש שעשיתי משהו - שהשגתי משהו
ומה אני כבר יכול להשיג בלשבת מול הטלוויזה ככה ? אבל אין מה
לעשות גם ככה אני חושב לעצמי - משעמם.
אני חצי עייף אבל לא נרדם אני חצי עייף ולא רוצה ללכת לישון -
אני סוגר את האור כי כבר מאוחר - ופתאום אני רק מפחד
חושב על איזה מהירות היום הזה עבר ומשם זה עובר לאיזה מהר כל
הימים עברו השנים העשורים....
ואני מתחיל לחשוב על מה יהיה - איך זה יהיה - עובר בי פחד של
נפילה לתהום - אני מדליק את האור.
מוזיקה.
סוגר את האור וחושב על איך זה להרדם ואחרי דקות מבין שאי אפשר
לחשוב על להרדם ולעשות את זה - אני צריך לרשום את המשפט הזה
אני אומר לעצמי
וכותב בספרון שבטח באחד הימים יזרק הצידה עם כל משפטי הלילה
שלי כלא היה - כמוני שהיה אבל כבר לא - עוד קצת פחד.
ופתאום נרדמתי - לילה טוב חנן - לילה טוב עולם נרדמתי בלי
לחשוב על זה.
בבוקר מתעורר ואז מבין - עוד לילה שעבר מהר מידי ולא עשיתי
כלום ועוד יום כזה לפני
- יבוא יום שיהיה בדיוק ככה , אותם סרטים אותם חברים אותו
אינטרנט אותה טלוויזה אותו אוכל עד גועל ועשן.. רק שאני לא
יקום ולא יחשוב על זה
ואז עובר בי פחד של נפילה לתהום - בוקר טוב חנן - בוקר טוב
עולם. עוד יום מתחיל. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.