מר. שבלול , שב ללול
לדבר עם התרנגולות על הא ודא,
למבחר הקרבולות הוא היה חבר נודע,
לשיחות טפלות של מה במה.

מדיי יום בשלושה היה עובר בפירצה
ונכנס בתור דלי שיחות
שאליו שפכו כל התרנגולות
את צרותיהן עם הביצים
את צרותיהן עם התרנגולים,
ומר שבלול כדרכו האלגנטית
הפנה אוזן , וללא דיבורים
הקשיב בדממה לדבריי האומרים.

מר שבלול שהיה שפוף ואיטי
היה עושה מאמץ לרצות את הקהל,
עד שיום אחד נכנס ונבהל!
למראה עיניו לא האמין
התרנגולות זנחו הכול!
והעניקו חייהם למין.

מאותו יום ואילך
מר שבלול  
ספוג הטראומה
לא שב ללול.