|
ורתר שלי
כלל לא התאבד
הוא גם לא ממש השתגע
כאב לו (גם לי)
האיזון התנדנד
אך כשהרגש הפך פוגע
הוא העדיף לעזוב אותי ולשכוח
כדי לא לתקוע כדור במח
אלברט שלי
לא ישב מעולם
בשיחות היפות ששוחחנו
והוא לא בעלי
וגם הוא לא מושלם
לא הכיר את כל מה שאנחנו
הוא דרש שאפסיק אתו להתראות
אך כאב לו לחזות בכנפי נשברות
ולוטה אולי
תמימה ממני
(גם יש לה יותר אחים)
אך עיניה - עיני
בודדה היא תראני
בסוף גם אותי שוכחים
לבבות נשברו - אבל מה עם לבה?
מה אשם באשה שרוצה אהבה?
11/09/2006 |
|
|
"מנופף בי שירי
כקצה זנבו של
כלב שוטה,
מכשכש במכחול
רגשותי,
מתפלש
ביצרי"...
באמת,
לפעמים אני ממש
נשפכת
מארס-פואטיקה !
צפיחית בדבש
בת - ים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.