ראיתי אישה עם כנפיים
רוכבת על אופניים
על הגשר בדרך אל העיר
ראיתי קבצנית
יושבת על גדת הנהר
מושיטה את ידה ומשפילה את מבטה
וראיתי איך השעון נעצר
ואז מתחיל לנוע לאחור
ראיתי אותנו בתוך המבול
נשכחים בלידות הראשונות
שדים שרצים סביב בניינים
סירות משוטים נעות מגדה לגדה
הכול מסומן, בצבעים כהים
טוב כדי לשכוח
חשוב יותר כדי לזכור
אין זמן שנע בתכלית של עצמו
ראיתי אישה עם אופניים חוצה את הנהר
שיש לה כנפיים על הכתפיים
היא נסעה
אל עיר הישימון
זה המוות, אלו החיים
כמו שכתוב בספרי ההוראות
תבנית של נוף, אשר מוגשת ביום הראשון
לשארית החיים
וביום האחרון, הכול מוחזר
כפי שאנחנו
לעיתים גם אנחנו נשארים שלמים
עם קולות לא ברורים בשפה זרה
היינו יכולים לדעת
אילו היינו מקשיבים
עד סוף הסיפור
מה יעלה איתנו היום, מה יישאר בתבנית
ראיתי קבצנית, והיא דומה לנו
ככה כתוב בהוראות
של שארית החיים |
