New Stage - Go To Main Page

רון תמם
/
את הוא הזיכרון

את הזיכרון שלי
ממך בנוי עברי
אליו חוזרים התמונות
ואת חוזרת אלי
ונאבדת במציאות
שנעה בלי תגובה
לא, אני לא יכול להניח לך
אף אחד לא יכול להניח לזיכרונותיו
אהבה ראשונה, ימי חמסין
הם מתאספים במגירות התחתונות
מתחת לבגדים בארון
על קירות לבנים, יש תמונות קטנות
מילים מתוך שירים
את הזיכרון שלי
אם תימחקי מתוכי, מה יישאר לי בעצם?
כול יום אני בודק
ששום דבר לא נעלם
משאיר את הדלת קצת פתוחה
עומד בפתחה, וצועק
אולי ההד יחזיר אלי
שנים אבודות
כמו ילד שחטא, אני מבקש שתחזרי
זיכרון ישן שלי
מה היה אז, שהיום מת בתוכי?
רק אז, את לא היית זיכרון
את היית את
וזה כול מה שנשאר לי
בזיכרון, בעבר שרוכב אלי
טיפות וטיפות, עד מעיין
זה הגשם הראשון, שיורד כול השנה
אני מביט בו, שואל אם אני נרטב
תחזרי, זיכרון שלי
בקולנוע עדיין משדרים סרטים בשחור ולבן
ואת, העבר שלי
כול יום אני נלחם בו, כפי שלא נלחמתי מעולם בהווה
שמסתובב חופשי כמו פושע מלחמה
את העבר שלי
שתימחקי, הוא יימחק איתך
את הזיכרון שנשאר
בשירים, במגירות,
בלילות נדודי שינה
עכשיו אני מבקש אותו בחזרה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/9/06 2:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה