1. מה את ירושלים?
עיר אהבה? עיר שנאה? עיר יפה? עיר מלוכלכת? עיר שלום? עיר
מלחמה? עיר המשוררים? עיר הקודש? עיר התקווה? עיר האכזבה? עיר
החושך? עיר האורות? עיר מטורפת? עיר שפויה? עיר? כפר? עולם?
מה את ירושלים?

2. לפני 3000 שנה דוד כבש את ירושלים מידי היבוסי,
אשר לא היה שליטה הראשון,
עוד בבראשית העיר מוזכרת,
ירושלים, כמה קרבות עברת.
כמה היו מוכנים למות עבורך?
כמה חלמו כל חיים והצליחו לגעת בשעריך?
כמה אנשים מתו בגללך?
וכמה אנשים עוד ימותו?
עד מתי?
למה את לא אומרת להם להפסיק?
בבקשה,
אמרי  להם להפסיק.

3. זאת את,
את ורק את,
את הרשעה,
הולכת את כולם שולל,
ביופייך ובקדושתך,
הרגת אותם במלחמות,
ועוד לא הפסקת,
שיקרת שלוש דתות,
בראת אותם ואת נותנת להם
להשמיד אחת את השניה.

4. ירושלים היא חיפה,
ירושלים היא פראג,
ירושלים היא יריחו,
ירושלים היא פירנצה,
ירושלים היא עכו,
ירושלים היא מכה,
ירושלים היא ניו יורק,
ירושלים היא יורק,
ירושלים היא סאן פרנסיסקו,
ירושלים היא לא תל אביב.

5. בין אבני הכותל צומח צלף,
כרגע  על חומות העיר אין צלף.

6. אלוהים,
למה הובלת אותי דווקא אל העיר המקוללת הזאת?
אל העיר הקדושה מכל,
הנחשקת מכל,
הקטלנית מכל.
למה גרמת לי לאהוב אותה כל כך?

7. ואני יוצא מירושלים ונוסע אל ירושלים
ומגיע לירושלים.
ובירושלים הזאת מתפללים שלוש פעמים ביום,
וילדים מגדלים פאות,
והכל מתנהל בסדר מופתי.

ואני יוצא מירושלים ונוסע אל ירושלים
ומגיע לירושלים.
ובירושלים שוק מחנה יהודה,
פירות, ירקות, פיצוחים, דגים,
ורק היום ורק בזיל הזול,
ורק ביתר, ורק הליכוד,
סוחרים בחום ואהבה ואמונה.

ואני יוצא מירושלים ונוסע אל ירושלים
ומגיע לירושלים.
עוד מעט המשחק.
ובחוץ קהל גדול כל אחד עם צעיף, ועידוד חם, מהלב,
עידוד רק של ירושלים.

ואני יוצא מירושלים ונוסע אל ירושלים
ומגיע לירושלים.
למוכר הבייגלה ליד הסנימטק,
לקבצן בפינת קינג ג'ורג יפו,
לילד המשחק כדורגל עם עצמו,
לזוג האוהבים על ספסל בקטמון.

ואני יוצא מירושלים ונוסע לירושלים
ומגיע לירושלים.
לעיר הקדושה מכולם ולכולם,
והקודש הוא רק קללה,
שיוצרת את הויכוח שאין לו פתרון,
כי כל האנשים כאן צודקים, ולא יכולים
לוותר.
ואמונה היא אהבה,
ואהבה אפשר לנווט לשנאה,
ושנאה היא מוות.

ואני בורח מירושלים ונוסע אל מקום אחר
ומגיע לירושלים.
שהפכה עכשיו לקדושה לכולם ביחד, ולטהורה.
ואין עוד בכי,
ואין עוד כאב,
ואין עוד מלחמה.
השקיעה על חומות עיר העולם,
ואורות פנסי רחוב על גבעה,
יוצרים מראה שאי אפשר לתאר,
של העיר היפה בעולם.

8. ירושלים היא קונספט,
בשביל הקונספט האנשים המתים,
ירושלים עצמה- לא שווה להילחם עליה, למרות כל היופי.
אבל בשביל האנשים- הקונספט ירושלים שווה לחימה.
אני לא מאמין שיש דבר ששווה למות למענו.

9. ירושלים היא ירושלים של דוד.
ירושלים היא ירושלים של שלמה.
ירושלים היא ירושלים של עמיחי.
ירושלים היא ירושלים של גרוסמן.

10. ירושלים תמיד שקטה, גם כשהיא רועשת.

11. מכל אירופה יוצאו אבירים, בני אצולה וגם איכרים, המשימה:
כיבוש ירושלים.
והם נתקלו בקשיים ואויבים, ומתו רובם,
אבל הם הגיעו אל יעדם.
אבל העיר לא מפוארת יותר מעירי הבזנטיון בו עברו בדרך,
ולא מסתובבים בה מלאכים.
ולא האמינו שזו היא רק העיר,
איפה האלוהים?
אז טבחו הם בעיר על כל יושביה,
יתכן ומעטים שרדו,
זאת עדיין עיר האלוהים שלהם,
וכל אחד רוצה לשלוט בער קדושה.

כל אחד רוצה לשלוט בעיר קדושה.
כל אחד רוצה לשלוט.
כל אחד רוצה לחיות.
רצונו של אדם אחר לא חשוב לכל אחד.

12. אלוהים,
למה עשית קדושה דווקא את העיר הזאת?
את העיר היפה מכל,
את העיר שהייתה יכולה להיות העיר שלי,
למה הקדשת אותה ועשית אותה לעיר מלחמה?

13. 70 שמות לירושלים,
הרבה יופי, הרבה שמות.
אחד השמות: עיר שלום.

14. ירושלים היא הכל.

יולי-אוגוסט 2000