[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פתאום מתנסחת אצלי הבנה לגבי איכות מסויימת
בקרב בני אדם ובקרב עצמי בפרט:
אנחנו חבורה של שחקני משחקי אשמה-השלכה
שמנסים לנצח בכל סיבוב אפשרי
זאת אני למד לאחר שהבנתי שהתעקשותי עם אמי
על שמירת מסגרת תשלום החזר ההלוואה שלוותה ממני
ללא אפשרות תשלום חלק גדול בבת אחת
נובעת מהרצון שלי לשמור על כוחי מול אמי כעליון עליה
כפי שאני נוהג בדרך כלל
וזה גורם לי להבין שהחיים האלה
הם פשוט קזינו רגשי אחד גדול
אליו אנחנו נכנסים מבויישים ומרוקנים מתכסיסים
ובו אנחנו גדלים להיות יצורים
בזבזניים רגשית, ממולאי אשמה אותה אנו משתדלים
להשליך מעצמנו בכפייתיות

וגם

"white folks get soda pops and niggaz get bullets"




לילה אחד עברתי ליד חלון חשוך באחד הרחובות
הסובבים את ביתי
ולפתע נשמע קול אנחות של גבר ואישה ועל הקיר מולי
הוטל אורה של טלוויזיה שהקרינה סרט פורנורומנטי
מתוצרת ביתית
עצרתי ליד החלון והבטתי פנימה ולעיניי נגלתה
אישה צעירה ורזה שישבה בעיניים עצומות
וברגליים מוצמדות
וחיככה את כף ידה הימנית בתנוחות ארוכות ואיטיות
וניסיתי לנחש אם הייתה זו אלמנה בודדה שמשתרעת
על העבר המיני המת שלה
או אולי גרושה עורגת בודדה
ויכולתי לראות את אמי שלי
מציצה אליי מאחורי גבה של האישה
אז חמקתי במהרה וחייכתי לעצמי חיוך מלא דמעות
והבנה




הפיל השחור מחלומותיי לובש בימים האחרונים
חצאית ריקוד שחורה
ובקצה חדקו הוא אוחז שרביט ריקוד נוצץ
ואני רואה אותו גבוה וזקוף על רגליים אחוריות
ומבין את חלומותיי היטב
על שלל גווני הרגש שלי




ישנן תמונות רחוב אותן אתה מחוייב לתאר
כדי שאלו הרחוקים מהרחוב יוכלו להרגיש קרובים אליו
והיום צעדתי מרחק מהיר
וזה גם משהו אחר

בין אנשים רבים ברחוב המסחר המרכזי של עירי
ומולי עמדו וחלפו ומיהרו ונפלו
זני אדם שונים בתכלית

דוגמת חבורת הרוסים המזדקנים
מעשני הסיגריות, בעלי המבט המרוט
שהמתינו בתחנת האוטובוס בעוד הם מעשנים
את הסיגריות שלהם, עד קצה הפילטר
ומטילים את הבדל הזעיר בסיום לפח הקרוב

עשרה מטרים אחרי הרוסים
שני נרקומנים
מנסים לחצות את הכביש ולא יכולים להחליט מתי נכון לחצות
ומתי לא
הם מחזיקים ידיים ולרגע אחד
אני רואה את דמויות הילדות שלהם
משתקפות ועולות מולי
לבסוף כשהם מצליחים לחצות
הם כמעט נדרסים על ידי נהג משאית
ומקללים אותו קללות קשות
אבל הוא אינו מתרגש וסוחט את הדוושה בעדינות
ברמיזה קלה לעברם לגבי הצפוי להם
אם לא יפנו את הרחוב

לאורך כל הרחוב פזורות נשים
צעירות ומבוגרות
רובן לבושות בגדים צעקניים מתוצרת סין
אבל לבגדיהן אין אף מאפיין סיני
מקסימום לבנטיני
ותחתוני חוטיני
והן בוחנות חולצות צמודות ונעליים מוזהבות
ומשקפי שמש גדולים חומים
ולבסוף מחליטות לקנות או לא

וזוהי תמונת הרחוב אותה אני רואה
בעד עיניים סגורות למחצה
ותפוחות כדי רבע
את השאר איני יודע




אני רוצה ללכת ברחוב אחר צהריים אחד
ולהיתקל בצדך הטוב
במקרה לגמרי
ולברך אותו בחום על הפגישה
אני משוכנע שאם אפגוש את הצד הרך שלך
אצליח לרכך אותו אליי
בעיסוי ארוך מושחם




אני יושב עם עצמי
במצב של חרדה שקטה
ומשכנע את עצמי
שמחר כל זה יכול להיגמר
שמחר את תוכלי בקלות
לבוא ולומר לי מילות סיום באגביות מחרישת אוזניים
ואני מבטיח לעצמי לשנן את הידיעה המצמררת הזו
מדי יום, כל הזמן.




אני רוצה לצאת את ביתי
במכנסיים ארוכים
וחולצה מהוהה
ולצרוח בכוח בידיים מכווצות
את הכול

אני רוצה לגלות לאחרים
את העוצמה הגדולה
שאני מרגיש בתוכי
ואת תפיחתה האיטית
בתנור

אני רוצה להתנפח באוויר חם
ולשתות יין חם
ולהרגיש את חומך
מכרסם אותי ומלחך את שיערי

אני רוצה שהמלים יהיו הפילגש המשנית
ושתהיי את השחקנית הראשית
בחיי
אני רוצה להתעורר מחר ולדעת
שאני חלק מההתרחשות הגדולה ביני ובינך
ושאין זה עוד חלום

אני רוצה שתשברי את לבי בסוף, בבקשה,
רק בסוף
אני רוצה שעד שהסוף יגיע תתני לי
את העסיס המלוקק ביותר שאת יכולה
לתת לי

אין אני.




שירה טובה היא למעשה
פרשנות פוליטית לתחומי החיים
שלא נידונים בחדשות
שירה טובה היא למעשה
כלי לימודי מחקרי
דרכו אפשר וצריך להבין
את הפתולוגיה המורכבת של העדר האנושי
שירה (טובה, גרועה, אין ציונים)
היא הסיבה לחיי כרגע, והעיסוק בה
מותיר אותי




מחלון חדרי בהחלט אפשר לראות
את איש החוק הממתין בחוץ לשעתו
לשעתי
לשעתנו המשותפת
שתבוא בקרוב
כמו חוג העשרה

מחלון חדרי בהחלט אפשר להריח
את המוות הזקן או הצעיר
שיבוא גם אליי
בשליחות שגרתית
שתבוא בקרוב
הרבה יותר משחשבתי

מחלון חדרי
אני מביט
ומה שרואות העיניים
מריח האף




אל תהיה שאנן פתאום
אל תברח להזיות ליל קיץ משורבטות לא מתוכננות
ותשכח לחלוטין שגורלך השביר עדיין בידיים
בינוניות קנטרניות
אל תיתן לתקווה ללטף את גופך
הרי אתה ביסודו של דבר
יצור שנועד לפרוע את חובו
בצורת התגלגלות מדרונית אחת
ברחוב מלא פיח
זכור היטב שמביטים בך ושואלים עליך
שואלים אם תתאים
אם תדע להבחין
מנסים לגלגל אותך מגרם מדרגות גבוה
ולחכות שתקום בעמידת מתעמלת בסיום הנפילה










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה צריך בסך הכל
הבנאדם?

פת לחם וכוס
מים, קורת גג
מעל ראשו וקצת
כסף לביקור אצל
זונה פעם
בשבוע.

יעקב פופק מסתפק
במועט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/06 6:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה