אין בי שום דבר שלם,
ובטח שלא אחרייך.
כמו זכוכית מנופצת
כמו כלי חרס סדוק,
כך הם חיי אחרייך.
והייתי נותנת הכל,
כדי לחזור לשם בין זרועותייך.
ולא הייתי נותנת דבר
כדי להביט שוב בעינייך.
רק כאב ותשוקה לא מסופקת
לחוש את שפתייך שנית.
זה כל מה שנותר בי היום,
רק תקווה שבי שוב תביט.
שפתיי זבות דם ועיניי אדומות
מבכי והזייה של דמותך.
ואני כמו קליפה ריקה
שאת תוכנה לקחת איתך.
המכאוב משתלט, הבדידות מצטרפת
לעוד לילה חם וארוך.
הווייתך לא עוזבת, כמו תופסת ידיי
משתקת.
וכל הכאב- בגללך, שעזבת
והותרת אותי פה לחלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.