ליאור אלי / ההוא שהלך |
מביטות עליי עכשיו
דרך מסגרת עץ
בחדר שאהב.
רוח מערבית
נחה על פניי
לרגע
בטוחני ששמע.
ודמעה יחידה
זולגת על לחיי
תחינה אחרונה
מסתננת משפתיי.
העליון לא הגשים
תחינותיי
לא לקחני במקום
אחיי.
דרכים רבות
עוד נכונו לילדה
אינספור עיניים ישגיחו
בה
באותם השבילים תלך
בוכיה
על ההוא
שהלך
אך עודנו
מלאך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|