כמה נופים ימים צומחים מאחורי -
הרים שלמים של נשים ,חצי רגל בחיים ,
חצי רגל מסתירה ,אז תזוזי,תזוזי בבקשה.
אני סך הכל מקדימה תרופה למכה .

את צוחקת כשאת אומרת שאת יכולה הכל,
אפילו להשאיר את העוגה שלמה אבל לאכול .
סופר אישה יכולה להדחיק צרות מעולם לא-אישי.
זה הכל לטובת היופי הבין-לאומי.זה לא משנה ה-
הרגשה.זה דבר שולי .

דברים שרואים משם לא רואים מפה .מחייכת .
הייתי שמחה לדבר על זה אבל אני חייבת ללכת .
כל החיים רצה בטירוף.אולי אובססיה להיות ,
דבר שאת לא מבינה שלעולם לא יכול לקרות .
"תמיד אפשר לנסות "

היא עמדה שם ופיתתה אותי ,אני מצטערת ש-
טעמתי,אבל הנה תסתכלי,אני מקיאה .
אני כל כך מצטערת שהייתי רעבה.
אבל את יודעת ש"בכל בולמית יש -
אנורקסית שנכשלה ".

אני אשתדל קצת יותר מבטיחה ,
בפעם הבאה .