אבן כמו אדמה, נשארה לעולם.
אבן שעברה, וכבר היא עייפה.
ולפני שהייתה קשה אולי הייתה רקה ?
אבן כמו האחרות,
הייתה מן הגדולות.
ואט, אט עם התקופות
נשארה היא חשופה, עמוק בתוך האדמה, עד שעלתה על פני הקרקע.
בשדה קוצים וסלעים, שם מצאה לה
משפחה.
כשנעה שם הפיכה, ביתה הפך לשדה חיטה.
מצאה שוב עצמה
עצובה,
מבלי חברים
מחוסרת חיים.
אבן כמו כל אבן, לא צריכה חום.
על אבן שכזאתי אפשר רק לחלום.
וכמו בחיים מצאה עצמה בצורה שונה,
שבעבר כך היא לא הייתה.
בין שורות דבוקות, אחד לשני,
במסגרת של חום ואהבה
ועכשיו תראו את אותה אבן, תראו אותה
אבן שכבר לא נראת כמו אבן,
מצאה משפחה . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.