[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ודווקא אז, כשאני בעננים, כשהעולם וורוד פתאום כי מישהו בעולם
הזה מבין אותי. אתה מבין אותי. חשבתי לפחות, שאתה מבין אותי.
ביד חזקה וקרה אתה מחזיר אותי על פני האדמה הארורה. מוכיח לי
שוב ושוב כל פעם מחדש שאף אחד לא יבין אותי. ואני כמו טיפשה כל
פעם חוזרת להאמין בך. מדממת כואבת ופצועה. והיד הקרה שלך חותכת
כל פצע מגליד, כדי שאני לא אחלים לעולם. ובכל זאת אני כל פעם
מצפה מחוסרת פעימה שאולי הפעם, אולי הפעם...
אבל גם בפעם המיליון אתה לא תבין, לא משנה כמה אני אנסה.
ולבסוף חוזרת הביתה, מדממת, כמו בפעם הראשונה. החתכים עמוקים.
הפצעים מזדהמים, ואתה יודע רק ללחוץ על הנקודות הכואבות. אבל
לפעמים מתעורר בי רגש של חופש, ואני מנסה לעוף, רחוק מפה, כדי
לא להיות קשורה בכלום, לא להיות קשורה בך. מתעוררת בבוקר,
ומוצאת את עצמי שוב לידך. לא משנה כמה רחוק אני אעוף, ביום
למחרת כשאפתח עיניים, אתה תהיה זה שתחזיר אותי בחזרה לקרקע.
ידך הנוקשה תהיה זו שתגיד לי בבוקר, שאני לא אצליח לברוח מפה
לעולם. אני תקועה בגהנום הזה לעד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושב, משמע
אני קיים?

אבל אני לא
חושב, אני רואה
כדורגל!


אפרוח ורוד,
משמע הוא קיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/11/06 13:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה