ציירתי לי חומה,גבוהה,עבה
ובצדה שער, גדול,ענק
יכיל יותר ממאה חרק!
מנעול לו אין.
אז מה שווה היא החומה הגבוהה
העבה שלי ללא מנעול?
מה שווה הגן שלי כשהוא פורח,מפיץ הריח
כשהוא סגור, ואין מפתח?
דווקא ביום עכור
אסגור, אולי יכנס האור
אבל אתה לא תצליח, החומה אותך תבריח-לאחור
ולא תזכה לראות פרחים שהיו בשלל צבעים, נבולים,
צהובים עכשיו הם עצובים!

אסור לראות פרח נבול,
זה מעשה חלול!
הוא מתבייש-הוא רוצה לפרוח
אבל אין לו כח, אל תיהיה אצל ולך
לחפש לך מקום אחר בצל

החומה שלי מגינה עליהם שלא ייתבישו,
שלא יהיו מדוכאים, עצובים כשהם נבולים
אשקה, נשקה אותם, נעזור לפריחתם.
ולא ננטוש אותם שיילכו לפרוח בשדות של
איכרים עייפים-חיי בר ללא תנאים!

תעזור לי ידידי, נצייר אותם יחד-שפופים,
חסרי חיים, נשקה ונטפח לאט לאט יבקע הריח
ריח הפריחה.. כמה שהיא נעימה!
ביום בהיר וחם נשב ונספר להם סיפורם,
ועל איך החיים מעבר לחומות, נספר גם על הכלניות
האדומות, שחיות על הגבעות.. בשבילם מעשיות ספק אגדות..
נביא גם ילדים שישחקו ויצחקו, יהנו מהחיים.
הפרחים שלנו יהיו מאושרים !
ואני יותר, כי עזור, עזרנו להם להסתדר.

הם פורחים עכשיו ונהנים, לפני מפולת שלגים
אבל אינם יודעים.. הם תמימים.
משחקים במחבואים ועוד ניצן קטנטן, יוצא..
והוא כזה יפה!
אותו אוהב, אותו אשקה, יגדל להיות עלם נאה!!

הגינה שלי-הגינה שלך-הגינה שלנו-  ושלהם..
עכשיו, גינה מיוחדת וחומה בה אין!
מחקתי אותה??
לאא..
העצים גדלו, עליה הם טיפסו, שתקו והתפזרו
הם רוצים לפרוח, יש להם כח

תודה ידידי, תודה לעצמי, תודה דף ועיפרון
עכשיו זאת עבודה לצבעים, לקשטם ולעשותם
הרבה יותר יפים..
צבעוניים..!

       הגן שלי-הגן שלך-הגן שלנו-ושלהם
גן מיוחד, שבו פורחים עכשיו יותר מפרח אחד!
ומאה ילדים מתרוצצים ומשחקים, באו הם להצטרף
            למחבואים בין פרחים.