נולי סאן / פולין |
שורשיי, אדמתי,
ארץ מתועבת,
ספוגת הדמים.
קסמייך,
הניגודים שבך,
אותו החושך הארור
שאופף אותך.
בין אש לעשן
שמזמן כבר אינם,
בין דמע לאושר,
בין צחוק למחנק.
פחד, אימה,
ככלואה בתוך כלוב.
חזרתי אלייך, פולין,
ולעולם לא אשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|