הם כולם דיברו,
לבושים בבגדים חגיגיים.
השיחות היו על כל נושא שבעולם.
הם דיברו. דיברו וצחקו.
כולם חוץ מאחד,
אותו אחד שעמד בצד והביט על כולם.
הוא סיים את המשקה וניגש לפסנתר.
הפסנתר היה ישן והקלידים כבר הצהיבו.
הוא לחץ על קליד אחד,
אך לא יצא קול.
יצא שקט-
צליל אחד מהיר של שקט.
כולם שמעו זאת והביטו אל הפסנתר.
עוד צליל של שקט
ועוד אחד,
ועוד אחד.
הצליל החמישי היה צליל של שקט גבוה,
והשישי היה צליל של שקט קצת יותר נמוך.
וכל צלילי השקט יצרו יצירת שקט נפלאה.
כולם האזינו,
וחיוכים נראו על פניהם.
היצירה הכי יפה והכי שקטה ששמעו.