מביט אל השמים
מבעד לצוהר צר.
כמו מטוס סילון ממריא
עלי כנפי דמיון.
נושא אל על געגועי אלייך,
חושש להתרסק לקרקע פחדים ואכזבה.....
ממריא שנית ,על גב בועות אהבתך,
הזוהרות לילך.
תקוותינו נכרכות יחדיו
כשיח האפונים האגדי.
אנו נאחזים בהן ,
חגים ביחד ,
עפים כשני דרורים.
נוסקים אלי הכוכבים.
נושאים מבט סביב....בזהירות
יש שם המון עורבים..... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.