גל דור לזיץ' / מגירה אחרונה |
ממלאת עוד שורות בדיו שחורה
כל פעם שנגמרת לה המחשברת
היא מוציאה חדשה מהמגירה
לפעמים הדפים מאושר קורנים
שטופים באור ובזוהר בוהק
אך הצער שולט באוץם הדפים
מחלחל ומגיע אל עמקי הלב
המחברת ההיא לעולם תישאר
לא תימוג, תיעלם לא תיפח נשמתה
הזכירה מילה בשורה חלקה
חרטה אותה על נפשה הצחה
אלפי דפים שתעביר לא
יגרמו לה לשכוח את שרשמה
אך אף מחברת לא תדמה לזו
שקברה עמוק במגירה האחרונה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|