אני שונאת את העט הזה כי את כל מה שנכתב על הדף-אני שונאת.
אני שונאת את השמש ואת האור היום שמוכיחים לי שאני צריכה לקום-

לעוד יום של אותה מציאות של אותה שגרה.

אני שונאת אותו על איך שעזב אותי,
אני שונאת אותו על איך שהוא מתעלם ממני,
אני שונאת אותו על זה שהוא לא חושב עלי יותר,
אני שונאת אותו על כך שפגע בי.

אני שונאת את המיטה שלי כי בכל פעם שאני נכנסת אליה אני יודעת
שאני אצטרך לצאת ממנה. לקום-

לעוד יום של אותה מציאות, של אותה שגרה.

אני שונאת את יום ראשון כי אני צריכה לחזור לבסיס,
אני שונאת את יום חמישי כי אני צריכה לחזור הביתה.

אני שונאת את האוכל שאני אוהבת כי הוא גורם לי לשנוא את הגוף
שלי,
אני שונאת את הגוף שלי כי הוא גורם לי לאכול את האוכל שאני
אוהבת.

אני שונאת את הבית, את הבסיס, את החברים הרחוקים את החברים
הקרובים.

וכל זה כי אני שונאת אותי.