בפאריז, ניסרנו לאט את השתיקה
היינו יתומים אחד של השני
ההיסטוריה הפרטית נמחקה.
לא קניתי אותך במגע פשוט,
לא רציתי לרכוש בליטוף,
פחדתי מפאריז ההיא,
פחדתי ממך בשקט.

בפאריז, הראית לי את כל מה שחשוב,
דיברת על הבית,
תל אביב הפכה סיפור פשוט של ריק,
הייתה לנו ואקום ישן, נעלם.
רציתי להיות איתך נטו,
לפרסם זאת על שלטי חוצות,
פחדתי להיות עצורה מדי.

בפאריז, הייתה אינטימיות,
שדרה של עומק לא ברור,
ערפול של טמטום חושים,
בלגן של אלפיים מילים כתובות צמוד,
רגשות שנשפכים על הקרקע,
היינו מה שבחרנו להיות,
פחדתי מהכנות הזו.

בפאריז גיליתי לך סודות,
כאלה שפחדתי לטעום.