New Stage - Go To Main Page

נועה רובין
/
עשרים שנה בינינו

עשרים שנה בינינו
אני מדברת אליך בסימנים
הופכת אותך לנזיל, לא מגובש
כשאתה כותב שאתה רוצה להרגיש אותי,
להיות איתי כמו חמאה מותכת על לחם שהתייבש מעט.

עשרים שנה בינינו,
אתה כותב שהיית רוצה להרגיש אותי לנצח.
ואני בונה על הנצח, צורבת בו תמונות שלנו,
הופכת אותו תכלכל כמו נחל, מלוכלך כמו שפך ביוב.
אני רוצה להיות לך שווה, לא קטנה, לא ילדה.

באוקטובר אולי, אצליח לגעת בך,
עשרים שנה בינינו,
לפהק איתך פיהוקים של אחרי,
לגנוב לך את הנפש לאט לאט,
לשמור אותה בתוכי, עמוק מדי
שלא תוכל לקחת חזרה.

עשרים שנה בינינו,
בסתיו נדבר על זה, ננתח את זה,
נאהב את המילים,
הרי זה מה שמחבר אותנו,
ואני מפחדת
לאבד איתך את הרגש, להתאבד לך לתוך הנשמה.
עשרים שנה בינינו,
אני רוצה להיות לך שווה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/9/06 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה רובין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה