"כל חייו, הלך ארנולד קרינשטיין בין הטיפות".

להיעמד באמצע השדה הנטוש, לרגליך שפע מחילות חול קטנות
ושטחיות, עשבים צהובים ושוטים, ואובך בעל נוכחות אינסופית אבל
אפס תכונות מוגדרות. אתה עטוף בשקט חלול ומהמהם, איתך רק מטען
מחניק ורך, כמו דייסה, של 21.5 שנים של רגשות פתורים יותר
ובעיקר פחות, מילארדי מחשבות ומסקנות, ספקות רציונאליים
מחייכים חיוך צ'שר, וציניות משספת - כבדה כמו משקולת של אקמי.
בפנים הם צועדים בשמאל ימין: גדודים חמושים של קודים חברתיים
מרובעים מדויקים ומסודרים.

להסתכן שתושבי הקוטג'ים הדו משפחתיים הפסטורליים הבורגניים
שיושבים עכשיו לארוחת צהריבוקר יום שבת דו מפלסית, יחשבו,
במוח העורך דיןאדריכלבעל עסק לכלי-בית הזה שלהם, שאתה מטורף
לגמרי, חולה רוח שברח מסגורה ב' בשלוותא בלי מנת הליתיום
החומה שלו, ולצרוח.

פשוט לצרוח את נשמתך 30-40-47 שניות, לגמור לגמרי את הקול
שלך, ואת נפח ריאותיך, לאבד כל קרדיט לנורמטיביות
ולפרודקטיביות חברתית אצל שומעיך, יהיו אשר יהיו, לצלצל את
עור התוף שלך כל הדרך לברנז'ה של האלה שחייבים להסתכל על
הפינה התחתונה של המסך בערוץ אחד, עם הפנטומימאית השרוטה
הזאת.
(!)
כן. אתה בוגר, אתה רציונלי ואינטליגנטי. אתה סגן בחיל
הרפואה, ועברת את בה"ד 1 בשיניים. אתה אח גדול לשני נערים
אובדי דרך, ואתה בן לאמא וכתף תומכת לסבתא. יש לך בגרויות
ריאליות בממוצע 92.6 ופסיכומטרי 700+, וחלום ללמוד
ביוטכנולוגיה. אתה מנומס, ואתה פאקינג קם לזקנים באוטובוס.

אבל זה יהיה כל-כך משחרר. כל-כך כל-כך משחרר. אז זין עליהם.
תמשיך לצרוח ולצווח כמו זונה ויאטנמית. תרקוד סטפס באמצע רחוב
ראשי ברמת גן, תספר את הבדיחה הלא נכונה, לסנוב הלא נכון.
תזדיין עם מי שבא לך, איך שבא לך, ותתאהב לפעמים כמו ורתר
הצעיר בן 14 עם יותר כימיקלים במוח. שהמוסר האנושי יהיה הדת
היחידה שלך.
שים זין על כל הקודים המזוינים האלה האלה. אנא ממך, חרבן בדלת
פתוחה. זה נקרא לחיות.

ותתחילי מלצרוח. מומלץ פעם בשבועיים לפחות. בשדה הקרוב
ביותר. פעם בשבוע לאנשים בעלי אורח חיים לחוץ.