שירה יצחקי / מפלצות |
עד שקליפה דקה נותרת
מהאדם לאדמה
היא נופלת, נושרת
מתחת למעטה דקיק
של אשיות מהולה
היא מסתתרת
מסתכלת על החיים
דרך עיניים עצומות
וצעיף שחור אטום
הם משתתקים מהר,
הילדים
גם הקטנה, העליזה
תרופה להיפראקטביות
מכה חזקה
תרופות עם מרשם
שתרשום לעצמה
שתוכל לישון בשקט
אבל בלי אהובה
מי חשב שטיול לשדות
יימשך לעולם,
שלא ישוב עוד האדם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|