שבעה חודשים חיכית והנה הוא הגיע
לשלושה חודשים בלבד לפני שנעלם שוב ממך
לא הכנת את עצמך להפתעה שפתאום הופיעה
שהוא ילך ושוב לא עוד ישמע את קולך

את עמדת דום,לא מחית,לא דיברת
כשראית בחוזרך את הבית המיותם שהותיר אחריו
הוא הלך ושוב לא עוד יחזור
אין מה עוד להוסיף, אולי רק לזכור;

את החיוך,הנשימה,רגעי האש והמנוחה
השתיקה הנעימה,הדאגה,החיבה
והנה יש לך פתאום מחשבה:
האם זו לא היתה רק הצגה?
האם לא השתתפת הרגע בנשף מסכות ?
שהוא ביים ואותך שידל למשחקו ?