יופי, הנה זה שוב קורה לי.
היה לי יום חרא, בעצם היה לי שבוע חרא, בעצם הייתה לי חרא של
שנה, אתם יודעים מה? היו לי חרא של חיים.
טוב,ניגש לעניין. אז מה אמרנו ? היה לי יום חרא, בעצם היה לי
שבוע חרא, בעצם הייתה לי חרא של שנה ואתם יודעים מה? היו לי
חרא של חיים (פתאום יש לי דהז'הוו קל).
אז נגיד שהיה לי יום חרא, בסדר? יום מלא בהתרגשויות מהסוג הלא
חיובי במיוחד, בסדר? גיליתי שהבחור שעליו אני חושבת כשאני קמה
בבוקר וכשאני הולכת לישון בלילה חושק בשרמוטה, בסדר? (ושתבינו,
הוא בחור מקסים וחכם,בחור שבנות כמוה לא יודעות לאכול), האמא
שלי סוף סוף הודתה שהיא רוצה להתגרש מהאבא שלי, בסדר? (ברגע
שהאבא שלי יירד מההר ויודה גם נעשה מזה יצירה חדשה).
טוב, עד כאן בסדר? בסדר.
עכשיו כשהכל בסדר אפשר להמשיך.
אז מה סיכמנו? יום חרא, שבוע חרא, שנה חרא וחיים חרא, נכון?
אתם איתי? איתי. מה עוד? אמא לא אוהבת את אבא, אבא לא אוהב את
אמא (הוא עוד יודה, אל דאגה), הבחור חושב שאני לא שווה יריקה
(כי שרמוטה במסווה של משוררת זה הדבר האידאלי, נכון אדיוט ? )
אמרתי הכל, נכון? נכון. (דווקא לא נכון אבל לא מנומס לשפוך את
כל הצרות על אנשים שאת בכלל לא מכירה, על אנשים שבאקראי קוראים
את היצירה שלך בלי בכלל לדעת איזה יום עבר עלייך..בעצם אתם כן
יודעים, אבל אל תהיו קטנוניים, הבנתם את הכוונה).
אז כמו שאמרתי, עברתי יום,שבוע,שנה,חיים (אין הבדל מהותי)
מלא,מלאה, מלאים (בהתאמה, כן?) בהתרגשויות מהסוג הלא חיובי
במיוחד.
בואו נפשט את העניין ונדבר רק על היום הספציפי הזה, בסדר?
היום שבו גיליתי שאותו בחור עם המחשבות ביום ובלילה חושק,כן
כן, בשרמוטה (ואתם יודעים מה? עזבו גיליתי- הוא בעצמו בישר לי
את הבשורה).
תקראו לי מיושנת אבל  יש לי קצת בעיה עם הבשורה הזו, נקרא לזה
דילמה. זוכרים שסיפרתי לכם שהוא בחור מקסים וחכם (לצורך העניין
נוסיף רגיש, בסדר?) אז למה שהוא יבוא ויספר לי על תשוקתו
לבחורה שלא יודעת להבדיל בין להזדיין לבין לתנות אהבים?
והיה והוא סתם סיפר לי כי הוא מרגיש בנוח איתי- את זה אפשר עוד
להחליק, אבל אם הוא סיפר לי את זה במטרה לגרום לי לקחת את
הרגליים שלי ולהסתלק מחייו- זה כבר סיפור אחר.
נראה לי שקצת איבדתם אותי..ת'אמת- אני איבדתי את עצמי ...
ויודעים מה רציתי להגיד מלכתחילה? שבסוף יום (שבוע, שנה חיים)
שכזה, מלא בהתרגשויות מהסוג הלא חיובי במיוחד, אני מתיישבת מול
הדף וכלום לא יוצא לי, אני לא ממש מצליחה להגיד מה שאני מרגישה
ואת מה שאני חושבת.
אבל מצד שני, גם כל המונולוג המבולבל שלי אומר משהו לא ?