לסגוד להם,
זה לאהוב את המוזיקה,
זה לחשוב שהם מגניבים,
וזה לדעת שגם אם הם לא,
זה לא משנה,
כי את עדיין אוהבת אותם.

לסגוד להם,
זה לדבר עליהם כל הזמן,
זה לנסות לגרום לאחרים להקשיב,
וזה לדעת שגם אם את לא מצליחה,
זה לא משנה,
כי את עדיין אוהבת אותם.

לסגוד להם,
זה לשמוע אותם כל הזמן,
זה לנסות לקרוא כל מה שאפשר עליהם,
זה להקשיב לראיונות איתם,
וזה להודות שגם אם הם נשמעים מפגרים,
זה לא משנה,
כי את עדיין אוהבת אותם.

לסגוד להם,
זה לשמוע אנשים אחרים מבקרים אותם,
זה לשמוע אנשים אומרים כמה הם גייז,
וזה לנקוט באחת משתי עמדות:
להגיד שהם לא,
או להגיד שגם אם הם כן,
זה לא משנה,
מה רע בגייז, ובכלל
את עדיין אוהבת אותם.

לסגוד להם,
זה להקשיב להם כשאת עצובה,
וזה לחייך כשהם גורמים לך לבכות,
וזה לדעת שהם הדבר היחידי שנותן לך להשתחרר,
וזה גם לדעת שתוכלי להקשיב כשאת לא עצובה,
ולהתלהב כרגיל.
זה לא משנה,
את אוהבת אותם.

לסגוד להם,
זה להתבייש בטעם המוזיקלי שלך,
וזה לחשוב שזה מפגר לסגוד ללהקה,
וזה לרצות יותר מכל דבר להגיד להם כמה הם חשובים לך.
וזה לרצות להגיד להם גם,
שלא משנה מה,
את עדיין תאהבי אותם.

עד שתסגדי למישהו אחר.