|
מפרווה סבוכה כמו שחור ריק ומסורבלה
כשל גורילת ענקית גוון צילם של
עפעפיים
אחוזה בשתי ידייה באדן המותרס ובגנו המנובל
ובכריות אצבעותייה נוצות רכות
צבעים
בתיליי תלתלים וביניהם מונח
אבק אחד זהבהב נטוש מעדריו כשמש היא
צונחת |
|
|
אם אשכחך...
אמם... נו..
זאתי- נו.. איך
קראו לה, נו
קוסאמק...
אחח! אגק...
קומיצה מנסה
להיזכר, אך
לשונו נדבקה
לחיכו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.