טלי תות / רומזת |
היה אמור להעלם
אבל ההרגשה הזאת רק גדלה בכל יום
מסתכלת מרחוק עליהם.
בכל יום מחדש
נזכרת במה שקרה.
הדמעות לא מפסיקות
ואתם מביטים חזרה
"נו באמת, זה עבר
כבר הוצאת מהלב את הרפש."
אני רק כותבת
לא מבינים
שאין תרופה לאבן בנפש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|