איוב כהן / אואזיס |
ידידה וירטואלית שולחת
זר שושנים אדומות כדמים
וחלון אל ליבה היא פותחת
ומסך הזכוכית קר ואדיש
רק מילים וצבעים הוא מכיר
את קולו של הלב מעברו השני
בתיל נחושת, מחסיר
כי לתיל נחושת חוקים וכללים
גם דמעה וירטואלית נבלמת
להרטיב את מסך הזכוכית וקלידים
רק מילה יבשה בו עוברת
מצדו השני של מסך הזכוכית
זר שושנים אדומות
מלב הומה פעור ושותת
בצבעי ארגמן נשלחות
ומסך הזכוכית לא יורם אף פעם
כי מסך הוא, קר ושותק
וידיד וירטואלי בקצה העולם
רק מסך עם זר שושנים יחבק.
נובמבר 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|