פנינה אל / מטחים |
בתוכי אני כבר יודעת,
שזה לא ייגמר טוב.
והפעם זה כבר לא זוג צלליות,
המדים שלך
אומרים קרירות.
אז מה נשאר לי כעת
מלבד הדממה
את כולם אוכל הספק,
אני מסתפקת בכל תשובה.
משבים כבדים מקפיאים אותי
ידיעות צוננות מתחלפות,
ובתוכי גוש קרח מתנפץ.
הודאות הזו הורגת את החוסר
ומותירה חלל אחר,
אהוב יותר.
אז מה נשאר לי כעת
מלבד הדממה
את כולם אוכל הספק,
ואני כבר יודעת,
שלא אדע עוד אהבה.
שוב בהשראת המלחמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|