שלווה בת אשוח / מילות אפר נדושות |
של האובדן
לאה וכואבת
מחפשת
את הבור היאה
לקבורת המאזניים
הפגומים.
נמלטת
ממראות שטחים פרטיים,
הבוערים בחיים שאינם לי.
נושאת את כובד העול הטמא
ביני לביני,
בחרדה אומללה
שמא אחלל
את קדושת המקום.
נשרפת לאט
בדרכי העקלקלה
כגוויית סיגריה דקיקה
בכמיהה,
שרוחי תפוזר
כאפר המילים הנדושות
ואשקיט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|