ולא ידעתי
מה זו אהבה,
עד ששילחתי
יונה פצועה , חולת געגועים
אל שמי עופרת סוערים.
עד שפרטת ביד רועדת
על מיתרי ליבי.
מתנדנדים אנחנו
כשני שחפים על פני גלים .
עינייך לי חוף מבטחים.
חיוכך עוגן לספינה טרופה.
ידייך החובקות שובר גלים בלב סופה.
שבה אלי יונה,
בפיה עלה של זית.
עדיין הומה מהתרגשות של המסע.
עדיין לא רוגעת.....
החורף הקרב ישקיט את הולם לבבה....
עם השלווה של שקיעה מוקדמת.
מרק סמיך וחם.
שמיכת פוך ......עוטפת
ושקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.