נפתלי אוחנה / ורק אני |
עצוב,
כשכולם מחייכים.
ורק אני,
בוכה,
כשכולם שמחים.
ורק אני,
פוחד,
כשכולם מאושרים.
ואת,
מסתכלת עליי,
ואת,
בוכה איתי.
ומפחדת,
מכל הרע,
ועצובה,
כי כואב לי.
אז בואי,
נהיה ביחד,
נהפוך,
את הכאב לשמחה.
אז בואי,
נלך יד ביד,
נחייך,
אל כל העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|