הילה רן / טיפוף עקבים |
כשהדמעה אלייך מתקרבת
ובך זולגת-
אחזי בידי!
אל-נא תחשבי על הצרה
רק על הברירה
(והשמחה) שבחיוך
כשאת חבילת הטישו
כבר סיימת ועודך מטפטפת
טיפות שקופות על רצפת הפרקט
אל-נא תחבקי את הכאב,
אלא אותי,
אמך,
נוכחת אני,
גם כאשר לא
תרצי
בי.
בהשראת הסרט עקבים גבוהים של פדרו אלמדובר.
מוקדש לאמי היקרה ולבתי עומר שעדיין לא נולדה (ולא ממש תוכננה
לזמן הקרוב).
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|