בדידותי קרה
מסובבת אותי במיטה
הלוך ושוב אני מתהפכת
הזיות, כאילו ישנו משהו לידי

מבית החזה מטה-
זרמים.
התרגשות נלוות משום דבר.

החיפוש מדגדג באיטיות
הסיפוק מחוסר הסיפוק
הוא הדבר היחידי שיש לי כעת
וזה אכן מספק באופן מוזר

ואני...

לוחשת לתוכי מילים והברות
כאלו שרק אני יכולה להבין
כאלו שאולי לא קיימות בכלל
מכבדת את תשוקתי הבודדה בתחתונים וחושך
ושיר שמזכיר עוצמות שישנן בנעלם.

מרגישה כמו סימן שאלה אחד גדול
יש לי יכולת להתחבר לסנטימנטלי
והיכולת, שואלת את עצמה האם היא
התמכרות?!..


סה"כ טוב לי לבד כרגע
כאילו והתשוקה שלי
היא תמיד תישאר בראש ובראשונה
אלי.