חדר בלי אור
לב בלי חמצן
גוף ללא נפש
כהות סביב
הרגש
אדישות הופכת
לי צל שלישי

ראשונה תפסה
הבדידות
את הצליל
הרוקד
והותירה שביל
פסים של
תוים ריקים
חלל שסובב
במעגל
את קורי השובל

שניה תפסה הכמיהה
שנסה על נפשה
והותירה פרורים
לעצבות
שחפנה
רסיסים של דמעות
יבשות
והוסיפה מימד
לחלל השטוח
ואני סגדתי לה
בשקט

צלליות רפרפו על גופי
ועזבו
תנו לחפור
באושר
לחלוב בשלוה
תנו לעבוד החיים
לחוש בתקווה

חדר בלי אור
לב בלי חמצן
כהות סביב
הרגש
אדישות
הופכת
לי צל שלישי