את יכולה לשבת ליד האגם,
כשיש שלכת.
העלים יפלו לידך,
ינסו לגעת בעורך החשוף
אך את לא תתני להם.
את יכולה להטיל את גופך העירום על האדמה,
לאפשר לאלוהים לחזות במה שיצר.
במה שאף אחד מלבדך עוד לא חזה בו.
את יכולה לבכות את כל הימים שבתוכך,
לצאת לרגע משליטה
ולתת לנפש שלך לנשום.
מצד שני, את יכולה לעטות חיוך גדול
לאסוף את שיערך בעיגול גבוה
ולהסתיר את כל המת שחי בפנים.
מן הסתם,
זה מה שאת תעשי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.