|
ילד
בוא תהיה איתי ברגעים
שאני נזכר בך
נאבד ביחד
נדקלם אותך ללא מילים
נשיר ללא חרוזים
כי אתה עצוב בי כעת
כי אתה עצור בי ובועט
בימים שאף ילד לא גדל
בך..
לומד
נחבא אל הכלים
ילד
אנחנו כבר גדולים ולא גדלים
כי אתה תקוע לי בפנים
מחכה לגוף בלי הסברים
לשניות הבנת
שרק הגדולים יכולים לזכור
את הילדים הקטנים
ואין הסברים
גם כשמלים אותך
נשארת עם רגשות בלי תמלילים
כך נולדת
וכך נמשכת בין צירי השנים
היו זמנים אמרת
שלא היה צורך
לדבר עם המילים
ולא היה אושר ולא היו משברים
היה שקט שאותו עכשיו
אתה מנסה להרעיש
ואני איתך
ילד הפנים שלי
חובט בי בבטן כבר עשרים
וכמה?!
והנה אבא ולא אהיה אבא
והנה אמא ולא הייתה לה אמא
וכולנו יחד משתגעים ורוצים
שלכל אחד יהיה ילד
ואחרים |
|
|
יש כאלה, שבאמת
לא יודעים
דברים, כמו...
"כמה סלוגנים
אפשר לשלוח?"
והם שולחים
ת'שאלה בתור
סלוגנים ויוצאים
כלי-עולם בעלי
חוש הומור
מפותח.
-שפרירית, פלא
העולם השמיני
בניתוח
פסיכולוגי של
מצבם
הבלתי-נמנע-ומוסבר
של כותבי
הסלוגנים
המופלאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.