לאה דור / אברבנאל נגד הזמן |
באור שחר מווריד נושק לכאבי
שוטפים חרוזיו לעת ערב
ומסעירים אודם לבבי.
רוכב במרכבת מילים
נקרע בתענית בין הזמנים:
לוטף אפלטונית את ספר הספרים.
פילוסופית האהבה הצילתהו מן הזמן הבולע;
ציפור "דודו" על חוף השכחה.
"הלוואי ולא היה בה צורך",
לואט דון יהודה,
ואני אצפינה
בין לוחות-שנה.
"זמן הכה בחץ שנון לבבי
וכליותי יפלח בקרבי
והכני ומכתו אנושה
ודכני ושם נצח כאבי."
(ר' יהודה אברבנאל)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|