ניצ של חורף / זכוכית |
מתעטפת בזכוכית, אוספת שברי לב.
כמה למגע שלה,למגע שלך,
היא משתוקקת.
משתתקת.
אלף חלומות ורסיסים.
מתעטפת בזכוכית, עולם משלה.
להתקרב ולא לגעת.
באיזון העדין שבין
לשמור
ללשבור,
אתה עומד מולה,
עינייך זכוכיות נוצצות
זורק אבן געגוע,
אוסף אותה אלייך
אלפי רסיסים מבריקים,
קריסטלים של פחד.
נופלת,
מתנפצת,
לאהבה.
אתה מחבק חזק,
נפצע,
נדקר, נשרט.
מדמם לה,
אהבה.
02/08/06
12:31
(נשארת רסיסים)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|