באולם קודר
במקום די נמוך בתל אביב
אנשי ניצוץ או שיגעון (אם יש הבדל)
לי זה ערבמה ראשון

מגיח ממכונית
על תקן של צופה
ברשת נוירונים אנושית
שמבזיקים ומחכים לתגובה
צבעים שונים לעייפה
כל כך הרבה פרטים בקבוצה

כל כך הרבה עיניים
זורקות סביבן מבט
מחפשות נפש תואמת בעיניים שכנות
כדי לדבר
כדי למצוא חבר

ופתאום שם מוכר
קבוצת אותיות ממסך מרצד
קורמות עור וגידים
וקול שמקריא את המילים
בלי טבלאות פופולאריות
וללא דירוג או מנצחים

כמו קבוצת עכברים
שמצאו חלל משותף במבוך הגדול
מנסים למצוא תכלית
בניסוי המעבדה של החיים
אלה הם היוצרים - כורי הזהב האנושי

כולם מקשיבים ליוצר התורן
המשדר אותות נפשו למרחב
דרך המיקרופון והאולם הם מפלסים את דרכם
למחשבות שאר היוצרים
מתדפקים על דלתות נפשות אחים

והנה - גל של הבנה
ופתאום - גל של צחוק
מחסומי היומיום הציני נופלים (אצל רובם לפחות)
ויוצרות גלים גועשים
באמצע שיממון שגרת החיים

כמה טוב לראות עוד עכברים בניסוי
גם אם הם קצת השתגעו
או סתם מחפשים תשומת לב
אני לא לבד, יש עוד כמותי

אלה כל רשמיי כמעט
מערבמה הראשון שלי