אושר נמצא בשקיעה המדברית.

אני שוכב על אדמת הלס, דרום מערבית למצפה רמון,
ונזכר בים שהיה פה פעם.

המדבר אמיתי ונצחי.

השקט, הצבעים החדגוניים ורכסיו האינסופיים מכניסים בי שלווה.
אני שוכב ומשעין ראשי ליד זוגן.

חיוך פתאומי עולה בי מבלי שאתכוון.
השקיעה החלה, ואני כצופה בספק מחזה ספק אפוקליפסה,
לא מצליח לעמוד בפניו ומרחף מחוייך במשב רוח פתאומי.

אני חלק ממנו.
ובעוד ראשי מושען על החול, ליד זוגן,
אני עוצם עיניי,
וחולם על מקום אחר.