מההתחלה היה לי די צפוי
שאת אפילו לא תתני לי סיכוי.
אבל אחרי שנתיים
החלטתי לנסות,
לשבור את השקט
איתך להיות.
אחרי לילה של שמחה,ספק לילה של שטות.
ניסיתי לשבור את הקרח, ואולי איתך להיות.
הצהרת על עצמך - צינית, חכמה
ובעיני את באמת די מדהימה.
החלטנו לנסות,
אז חיכינו שבועיים
טיפסתי על הקירות,
כל יום נראה כמו יומיים.
הגעתי אלייך ונוכחתי לשתיקתך העוינת.
הצהרת שזה מעייפות, אבל אני לא מטומטמת.
אותי זה די בלבל,
אייה אותה אישה שלא הפסקתי לחשוב עליה בליל?
בסוף כן היה לנו לילה.
בעיני היה מדהים.
אך יום לאחר מכן
את שוב ברחת לבפנים.
נתתי לך זמן, הייתי בשקט.
ואת בסוף נתת לי ללכת.