בהיה                                                        
                                                     
ילדתי היקרה,
רואני כי אינך כתמול שלשום
העצב אוחז בגרונך
הבדידות מקננת בליבך
ומדוע?!
הרי עכשיו את נמצאת
בארץ הקודש
כל שעושה אני,
הוא למענך.
אומנם האל מציב לנו מכשולים
דלות, חוסר מעש, קשיים כאלו ואחרים
כאן במכורתנו עתיקת היומין
כשם שהוא מציב בפני
חבריי לעיר נעוריי, מוצול
הנמצאת בארץ הפרת והחידקל
מדוע שותקת את
יא בינתי?
האם תודות לשינוי שמך, בהיה?!
אינך מוצאת חן בשמך החדש- בתיה?!
שהרי שמך החדש ציוני, חלוצי כל כך....
הרי כולנו נאלצנו לשנות שמנו
למחוק את עברנו

מדוע שותקת את?!