אנטואן א. פלרי / כאבי פנטום |
את דהרת לתוכי,
בזזת והרסת את כולי,
העלית באש וחיללת את בית-מקדשי,
מילאת בטומאתך את קודש-הקודשים
וגזלת ממני את לבי הפצוע.
דהרת ממני והוא מדמם בידיך,
גוסס ופועם את פעימתו האחרונה.
ואיני יודע כיצד זה קורה
אך למרות שהוא נגזל מחזי
ולמרות שהוא בוודאי כבר מת,
אני מרגיש אותו מדמם בתוכי,
מרגיש את כאב פעימותיו,
כמו קיטע שאיבד רגלו
אך עדיין מרגיש אותה מרוטשת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|