שלא הנביטו,
כבר לא משמיעה
ולו ריטון חירש.
את לילה העצור
בעלוות עץ משאלות
לא רודפת ולא תשובות לו -
מה נחזר ונרשם לה.
גססו תשוקותיה
כלהבה מלחכת,
מקיאה אפר,
נטול כול וקול
מדממת מילות השלמה -
יהיה לנפשי אשר לנפשי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|