באופן ספונטני, אשתי ואני,
החלטנו לבלות סופשבוע-רגוע
במלון יוקרתי;

בבוקר, כשיצאנו מעם השמיכה,
אצנו מיד לאכול ארוחה,
ומשם הלכנו ישר לברכה -
אשתי לשחייה - ואני לצפייה.

כאשר הגיעה שעת הצהרים,
(מה טוב ומה נעים):
אשתי אכלה קמצוץ מהכול
ואני, בלי מצמוץ, את הכול בלי לחדול;
                                   
בערב אחרי ערבית-ערבה,
הלכנו לחדר לצפות בסדרה
כאשר התארך מאד הסרט -
הלכנו לישון בלי שהות מיותרת.

בבוקר יום ראשון
שבנו הביתה ליום של שיגרה;
בערב צפינו שוב באותה הסדרה;
ואולם כאשר התארך מאד הסרט -
הלכנו לישון בלי שהות מיותרת.

ורק הברכה זיכרונה לברכה לנו חסרה:
לאשתי לשחייה ולי לצפייה.