נעמי קורש / את |
עם עורך המתוח, החלק, השחום,
שפשוט בא ללקק.
בשרירייך המתנשפים,
בעצמותייך החזקות, הנכונות.
במדייך המדוגמים, הצמה ה מ ו ש ל מ ת.
אבל כשעברת לאזרחי
ראיתי אישה:
את הבטן החמקמקה,
המותניים המשתפלות,
קרסולייך העבים,
אגנך הרחב...
כבר לא גוררת אחרייך
מבטים משתאים של מעריצי גזע.
הופכת לאחת משלנו,
עם פשוט גוף
ופשוט פנים
ופשוט הליכה
ועכשיו, יותר מתמיד,
אני חושבת שאת
פ ש ו ט מ ו ש כ ת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|