ראיתיה כותבת מלוא קסת.
דמעותיה משחירות
על קצה הציפורן
האובדת בין שורות
לבשורות.
מתרוצצת בין נקודות
מפסיקה לרגע, כדי לטבול
את אצבעותיה הארוכות
בין השערות למסקנות
מקישה על הסוגריים
המרובעים.
ראיתיה מוחקת באגרוף
את המפיק הנועל, אותה
ואת כל התנועות הגדולות
השומרות על ההברות
הפותחות שערים-
דרכם אין היא בוחרת
לברוח.
ראיתיה בוהה בכתמים
המתפשטים
ללבוש את דמות החלומות
ונספגים חרש בנימים
הדקים של גזעים
גרוסים בניר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.