|
אני יושבת פה
ואת מהצד השני של הקיר
ואני יודעת שאת
בוכה
אני חושבת פה
ואת מהצד השני של הקיר
ואני יודעת שאת
פגועה
וכל שארצה
זה לשבור
את המחיצה
ולחבקך בחוזקה
ולהגיד לך
שאני כאן
עכשיו
ולנצח
אבל אני נשארת פה
ואת נשארת שם
והקיר הארור יציב ואיתן
ואני יודעת שאת בוכה. |
|
|
החיים כמו במה
חדשה:
פעם היה כתוב
"סלוגנך נשלח
לעיון" , ועכשיו
כתוב לעיון
שפצור ומחזור.
פעם היה אני
אוהבת אותך,
עכשיו זה אתה
ידיד נפלא.
ככה זה.
איש בלי עדה
בבעסה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.