אני נושכת את השפה
כבר בפעם המאה...
רק שלא ייזלו דמעות
שלא אהיה חשופה

זה עולה בגרון
וצורב בעיניים...
יוצא צליל קטן
ומתקשות השפתיים

אסור שאהיה לרגע לבד
עם עצמי ועם המחשבות...
אסור שאשוטט בדמיונות
שלא יהיה אף אחד

תמיד עם חיוך
תמיד עם זיקה...
בולעת הכול בפנים
לא מפסיקה

הדחקה?

חייכתי לעצמי וחייכתי למראה...
פנים נפוחות -
ילדה אדומה